הצעד הראשון

אז ככה זה מתחיל? תמיד אומרים שהצעד הראשון בכל מסע, הוא הכי קשה. למה בעצם? זה השלב שבו הגוף עוד בשיא הרעננות, כל מי שהיה צריך לפרגן נמצא איתך (בד"כ) על קו הזינוק או בסמוך לו, אז למה הצעד הזה כ"כ קשה? התשובה כמובן נמצאת במימד הפסיכולוגי והקושי הוא בעיקר בהחלטה לקחת את הצעד, כי הצעד הוא הרי משימה פשוטה (לרובנו) במימד הפיזי. כמה פעמים אמרנו לעצמנו שנעשה דבר כזה או אחר (פעולה שאנחנו עושים בשגרה)…תחשבו על זה…האם אותה פעולה שאנו עושים בעבודה בתור שכיר או עצמאי יש לה אותו משקל? האם אנחנו מקבלים (באמת) את אותה החלטה שאנו שכירים של מישהו וכאשר אנו מקבלים החלטה בעסק שלנו. תשובתי היא חד משמעת – לא! אני יודע שרוב ידידיי השכירים יגידו, "אני עובד כאילו זה היה העסק שלי". גם אני אמרתי את המשפט הזה לא פעם, והיום אני יכול להגיד לכם כמה הוא לא נכון (עבורי) ואני (וגם אחרים העידו) שהייתי עובד מאוד מסור במקומות בהם עבדתי כשכיר. כל החלטה, המוציאה אותך למסע היא קשה, כבדת משקל, מאתגרת משאירה אותך עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה ועדין…הצעד הראשון אינו הקשה ביותר, אלא ההחלטה לקחת את הצעד הראשון.